הרב פרומן

תלמידים מספרים

כותרת-לג-בעומר1

שיר של נחום פצ'ניק

Posted on

                                                                                               י"א סיוון התש"ע לרב מנחם פרומן אֲנִי עֵץ שֶׁרוּחַ מְנַחֵם עָבְרָה בֹּו אני עֵץ שֶׁרוּחַ מְנַחֵם עָבְרָה בֹּו, לִטְּפָה בּוֹ, טִלְטְלָה את גִּזְעוֹ שׁוּב וְשׁוּב עֵץ נָם, פֵּירוֹתָיו גְּלוּמִים תַּהֲלִיךְ הָמִדְבּוּר […]

קרא עוד...

שיר של נורית גזית

Posted on

תן לי זמן תן לי זמן ביקשת מעל הזמן נשארת ייחלת לחופש שהכל מתאפשר נלחמת לחופש שמחבר בין שחור ללבן בין עיקש לרך בין זר למוכר לחופש שלך הייתה נעימה ציוץ של ציפור נדירה צלילי אוהבים ריקוד בין אויבים   פניך כזהר הרקיע מאירות מטפסות בסולם הספירות ידך הענוגות כלפי שמיא פרוסות מרגישות נוגעות   […]

קרא עוד...
שמיים-נקרעים-לשתיים

תומר דבורה קהת שור

Posted on

(נכתב בבוקר ההלוויה)

אֵיזֶה קוֹל מַשְׁמִיעָה נְשָׁמָה בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹצֵאת מִן הַגּוּף

בַּיִת מָלֵא אֲנָשִׁים וּפִתְאוֹם הַצִפְצוּף הַזֶּה בָּאֹזֶן

לֹא מַרְפֶּה

אֵיזֶה קוֹל מַשְׁמִיעִים הַשָׁמַּיִם בְּעוֹדָם נִקְרָעִים מִן הָאָרֶץ

בְּאִבְחָה אַחַת סוֹפִית,אֲלִימָה וְרַכָּה

בִּמְחִיאַת כָּף אַחַת

אָבָד צַדִּיק שֶׁמִּילוֹתָיו הָיוּ אֶצְבָּעוֹת מוּשַׁטוֹת לִקְרַאת גֶּשֶׁם

פְּתוּחוֹת עַד הַסּוֹף

מִילִין דְחִידוּ

מִילִין קָדִישִין

קרא עוד...

עודד בן דורי

Posted on

אָדָם צָרִיךְ לַהֲרֹג כָּל יוֹם אֶת הָאֱלֹהִים שֶׁל אֶתְמוֹל.

שֶׁיִּהְיוּ בְּעֵינָיו כַּחֲדָשִׁים.
אָדָם צָרִיךְ לִצְחֹק
אֶת דַּרְכּוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה
הַטְּרַקְלִין כְּבָר לֹא רָחוֹק
הַתּקֶן עַצְמְךָ בּפְרוֹזְדוֹר
רַבִּים הֵם הַהוֹלְכִים אַחֲרֶיךָ
יֵשׁ לִפְתֹּר
אֶת כָּל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת הַפְּתוּחִים
יֵשׁ לִפְרֹם
אֶת כָּל הַקְּשָׁרִים הַסּבוּכִים
אוּלַי מִכֹּחַ הַשִּׁגָּעוֹן שֶׁל הַלַּיְלָה
אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ בְּיוֹם
לָלֶכֶת
כְּמוֹ אָצָן לַמֶּרְחַקִּים אֲרֻכִּים
שֶׁנִּגְזְרָה עָלָיו הַצעִידָה
כְּמוֹ אַבְרָהָם הֵבִין הוּא
שֶׁנִּגְזְרָה עָלָיו הָעֲקידָה
כְּמוֹ חִידָה
בְּלִי הִגָּיוֹן
בְּלִי פִּתְרוֹן
עִם רַעְיוֹן
רָדוּף שִׁגָּעוֹן
שָׁלֵם שֶׁאֵינוֹ נִתָּן לֶחֲלֻקָּה
כֻּלְּךָ לַבן
וּמוּם אֵין בְּךָ
וּכְבָר הִגִּיעַ בֹּקֶר
אֵל מִפְתָּן בֵּיתְךָ
וְאִתּו הַשְּׁאֵלָה

קרא עוד...

רבי מנחם פרומן/ יוסף עוזר

Posted on

הָאִישׁ מְשׁוֹרֵר, הָאִישׁ אַהֲבָה,הָאִישׁ מְנַחֵם

שֶׁלָּבַשׁ לָבָן וְכָרַךְ שֶׁבַע כְּרִיכוֹת מִידֵי בֹּקֶר

שֶׁחִבֵּק אֶת הָאוֹיְבִים

שֶׁחִיֵּךְ גַּם אִם כָּל הַיַּעַר עָשׂוּי רוֹבִים

שֶׁטִּלְפֵּן אֵלַי לִשְׁאֹל:

מַה יִהְיֶה?

מַה נַעֲשֶׂה?

יֵשׁ לְךָ רַעְיוֹן?

כְּאִלּוּ אֵינֶנִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן מִמַּחְשָׁבָה וְעֵצָה

כְּאִלּוּ אֲנִי יוֹדֵעַ אֵיךְ לְלַמֵּד פֶּרַח

לְחַבֵּק

פְּצָצָה. אוֹ יֵשׁ לִי קְצֵה חוּט

הָאִישׁ שֶׁהוּא רָב בְּיִשְׂרָאֵל, וִיחִידִי לִלְמֹד בֶּאֱמֶת

מַה שֶׁקָּרָאנוּ כֻּלָּם עַל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא

שֶׁנָּתַן מַטְעַמֵּי שַׁבָּת לְאַנְטוֹנִינוּס,חַמִּין, צ'וּלְנְט, קְצָת קִישְׁקֶע

כְּדֵי לְהִתְחַבֵּב, כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא הָרַךְ וְיַחְלִיף אֶת הַקָּשֶׁה.

הוּא הָאִישׁ שֶׁיָּדַע בְּדִיּוּק לָמָּה נָקוּד עַל הַמִּלָּה "וָיִשָּׁקֵהוּ"

כִּי נָשַׁק עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב בְּכָל לִבּוֹ!

קרא עוד...

טנקיסט בשל"ג

Posted on

סיפר הרב שמעון בן ציון ממכון מאיר שלחם כטנקיסט בשל"ג, נפצע קשה ושכב בבית החולים. פניו היו שרופות לגמרי, עד כדי כך שאנשים רבים שהיו באים לבקר אותו היו מתעלפים מן המראה. באותו יום בו ראה את עצמו לראשונה במראה והיה בתחושה קשה, בא לבקרו חברו הרב פרומן. הוא שאל אותו: תגיד לי הרב מנחם […]

קרא עוד...

פעם הייתה כאן ציונות

Posted on

מדי פעם הרב פרומן היה מספר לנו שהוא חשב לעברת את שמו, כאדם ציוני (וכאן היה מספר קצת ש'פעם הייתה כאן ציונות – מושג שאתם בטח מכירים מהביטוי 'פוסט-ציונות', ושהיה ראש-ממשלה בשם בן-גוריון שדרש מבכירים לעברת את שמם וגם טייסים היו מעברתים ולכן) כצנחן ששחרר את הכותל הוא חשב לבחור לעצמו שם עברי שגם יתאים […]

קרא עוד...

הפרדות דרך חלום

Posted on

לבקשת הדסה אני כותבת את החלום שחלמתי בלילה שלפני ההלוויה.

ההלוויה הייתה בפורים.

תחילה הגיעו כולם לבית משפחת פרומן.

נכנסתי לבית, לא היו הרבה אנשים.

הדסה עם עוד נשים במטבח מכינות אוכל לסעודה שאחרי הלוויה.

הרב מנחם מסתובב בין האנשים, מדבר, מאד נינוח.

הרב מתיישב על הספה, אני מתיישבת לידו ואומרת לו: "יש לך חלק גדול בזה שאנחנו נשואים והורים לשלושה ילדים".

הרב צוחק וקורא להדסה, ואומר לה: "יש לנו עוד שלושה ילדים"

אחר כך הולכים לבית הכנסת.

אני קצת מתעכבת, מחפשת את אחד הילדים שלי.

כשמגיעה לבית הכנסת יש בפנים ובחוץ הרבה מאד אנשים.

הגופה נמצאת בתוך קופסה די קטנה (כאילו רק העצמות שם)

והקופסה הזו נמצאת באמצע של שופר ענקי.

את השופר עם הקופסה סוחבים כמה אנשים

קרא עוד...

מרקיד את כולם

Posted on

הרב מנחם נכנס בדלתות הישיבה בעתניאל. הוא רזה, מואר מאד, ונראה כאילו התגבר מעט על המחלה. הוא נכנס וישר מתחיל לרקוד. כל הישיבה מצטרפת, לריקוד סוער ומלא חיים. אני בוכה מהתרגשות, וחושב לעצמי (בחלום) – איך יכול להיות שהוא ככה מרקיד את כולם? ובריקוד כזה אמיתי? ואני עונה לעצמי: זה בגלל שהוא נכנס והתחיל מיד […]

קרא עוד...